<h1>סמ"ג עשין סימן מ"ז</h1>
<h2>דף יא.</h2>
השיב רבינו משולם בר קלונימוס שלמדנו עיבור החדש ועיבור השנים גם מפשוטן של מקראות שבנביאים. שהרי כתוב במעשה יהונתן ודוד (שמואל א' כ' כ"ד) ויהי החדש וישב המלך על הלחם לאכול ויפקד מקום דוד ולא דבר שאול מאומה ביום ההוא וגומר ויהי ממחרת החדש השני ויפקד מקום דוד ויאמר שאול אל יהונתן בנו מדוע לא בא בן ישי גם תמול גם היום אל הלחם, מלמד שהיו שני ימים ראש חדש והיה אותו חדש מעובר כפי [ה]חשבון שביד חכמים יודעי בינה לעתים לחסר ולעבר, אף על פי שבזמן המקדש היו בית דין מקבלין עדות החדש מכל מקום לא היו מקדשים ר"ח כי אם יום שלשים או יום שלשים ואחד לפי מסורת חשבון הלבנה שבידם, ועיבור השנה למדנו מחזקיה מלך יהודה שכך כתוב (ד"ה ב' ל' ב') ויועץ המלך ושריו וכל הקהל לעשות הפסח בחדש השני, ואין לומר שפסח שני היה שהרי פסח שני לא הוקבע לצבור לעשותו כי אם ליחידים כי לעולם הצבור עושין הראשון שנאמר (במדבר ט' י') איש איש כי יהיה טמא לנפש וגו' איש נדחה לפסח שני ואין צבור נדחים (פסחים ס"ו ב'). ועוד כי פסח שני אינו נוהג אלא יום אחד שחיטתו בארבעה עשר ואכילתו בליל חמשה עשר על מצות ומרורים לפי שפסח שני הוא תשלום לזביחת פסח ואין תשלום לחג המצות והפסח שעשה חזקיהו בחדש השני כל הקהל עשו אותו וחגגוהו שבעת ימים בשמחה גדולה נמצינו למדין שעיבר חזקיהו [אותה] השנה מפני הטעם שכתב שם כי לא יכלו לעשותו בעת ההיא כי גם הכהנים לא התקדשו למדי והעם לא נאספו לירושלים. וכן שנו חכמים (סנהדרין י"א א') מעברין [את] השנה על גליות ישראל שנעקרו ממקומן ועדיין לא הגיעו.
